Finwiz

בניית תמהיל משכנתא יציב: למה יותר קל"צ זה לא תמיד יותר בטוח

עקרונות לבניית תמהיל יציב ובטוח

לקוחות רבים שמגדירים עצמם כשונאי סיכון פונים לאותו פתרון: הגדלת הנתח בתמהיל המוקצה להלוואה קבועה לא צמודה (קל"צ). ההיגיון מובן. להלוואת קל"צ יתרונות ברורים: אין תנודתיות, אין השפעה משינויים במצב המאקרו-כלכלי בישראל, וההחזר החודשי ידוע מראש לכל אורך הדרך. זו אכן ההלוואה היציבה ביותר שקיימת.

אבל ליציבות הזו יש מחיר. מכיוון שהבנק נושא בכל הסיכון בעצמו - סיכון האינפלציה, סיכון הריבית - הוא דורש פרמיה על כך. לכן הלוואת קל"צ היא גם ההלוואה היקרה ביותר בתמהיל.

המלכודת: בניית משכנתא תחת אילוצים

כאן נכנסת המלכודת. משכנתא תמיד נבנית תחת אילוצים - יש סכום מסוים ללוות ויש החזר חודשי מקסימלי שניתן לעמוד בו. המשמעות: אם מגדילים את הקצאת הכספים להלוואה אחת, גורעים בהכרח מהלוואות אחרות.

התוצאה של הקצאת יתר לקל"צ

כשמקצים חלק גדול מהתקציב לקל"צ, נשאר פחות "מקום" בהחזר החודשי להלוואות האחרות. התוצאה: ההלוואות האחרות נמתחות לתקופות ארוכות יותר, או שנאלצים להגדיל את החלק הצמוד למדד המחירים לצרכן. בשני המקרים, הסיכון הכולל של התמהיל דווקא עולה.

הטיית המסגור: להסתכל על העץ ולפספס את היער

מה שמתרחש כאן הוא דוגמה קלאסית להטיית מסגור (Framing Bias). אנחנו ננעלים על שאלה צרה - "כמה אחוז קל"צ יש לי בתמהיל?" - כאילו זה המדד היחיד ליציבות. במקביל, מתעלמים מההשפעות על שאר התמהיל.

המצב האבסורדי

מסתכלים על משך השנים של שליש מהתמהיל (הקל"צ), ומתעלמים לחלוטין מכך ששני השלישים האחרים הפכו לארוכים יותר, צמודים יותר, ומסוכנים יותר. התמהיל "נראה" בטוח על הנייר, אבל בפועל הסיכון הכולל גדל.

שלושה עקרונות לבניית תמהיל יציב באמת

עיקרון ראשון: לטפל בהלוואות הבעייתיות, לא בהלוואות הטובות

האינסטינקט הרווח הוא לקצר את משך השנים של הלוואת הקל"צ - "ככה נסיים אותה מהר יותר". אבל זו בדיוק הגישה ההפוכה. הלוואת קל"צ היא כבר הלוואה יציבה; קיצור שלה לא מוסיף הרבה ליציבות התמהיל.

במקום זאת, יש להתמקד בהלוואות התנודתיות - המשתנות והצמודות. קיצור משך השנים שלהן מקטין משמעותית את החשיפה לשינויים עתידיים בריבית ובמדד. כתוצאה מכן, הן פחות תנודתיות.

עיקרון שני: פחות הלוואות בעייתיות עדיף על יותר קל"צ

במקום להקצות חלק ארי מהתמהיל לקל"צ, שווה לשקול גישה אחרת: להקטין את חלק הקל"צ, להאריך אותו בשנים, ולהשתמש בהחזר החודשי שהתפנה כדי לעבור להלוואות יציבות יותר בשאר התמהיל.

המשמעות בפועל: פחות הלוואות משתנות צמודות, פחות פריים, ויותר הלוואות משתנות לא צמודות לתקופות ארוכות יותר. התוצאה היא תמהיל מאוזן יותר, עם פחות "פצצות מתקתקות".

עיקרון שלישי: להימנע מהלוואות שעלולות "להתפוצץ"

תמהיל יציב נבנה גם מהימנעות ממבנים מסוכנים:

לא לקחת גרייס ארוך מדי

תקופת גרייס מעבר לשלוש שנים יוצרת "בועה" שמתפוצצת כשהגרייס מסתיים וההחזר קופץ בבת אחת.

בנק מזרחי היה משווק בעבר (לפני עליית הריבית במסלול זה) גרייס לתקופה ארוכה מאוד במסלול פריים- כדי לקצר את משך השנים במסלולים הקבועים. התמהיל הזה התפוצץ בפרצוף למי שבחר אותו

לא לשלב בתמהיל הלוואות ''שאולי נפרע בעתיד'' - בהתאם להתנהגות שלהן

הימנעו מלשלב הלוואות ש"אולי" תפרעו אותן בהתאם לאיך שיתנהגו בעתיד. אי-הוודאות גדולה מדי. וכל עוד אנחנו שומרים אופציה לפירעון מוקדם, אנחנו לא באמת יכולים לתעל את הכסף להשקעות ראויות לטווח ארוך.

דוגמה מעשית: כשהתמהיל "הבטוח" דווקא מסוכן יותר

להמחשת העקרונות, נבחן שני תמהילים למשכנתא של 1.75 מיליון ש"ח עם אותו החזר חודשי בדיוק.

הלקוח, שרצה תמהיל יציב, הקצה 40% מהמשכנתא לקל"צ. על הנייר זה נראה סולידי. אבל מה קרה בפועל? כדי לעמוד באילוץ ההחזר החודשי, הוא נאלץ להקצות 27% להלוואה משתנה צמודה ל-25 שנים - אחת ההלוואות המסוכנות ביותר שקיימות.

באותו החזר חודשי בדיוק, המערכת בנתה תמהיל שונה לחלוטין:

  • ההצמדה למדד ירדה מ-27% ל-17% בלבד
  • כמות הכסף בהלוואות משתנות צמודות (המסוכנות ביותר) ירדה ל-0%
  • והתמהיל היה גם זול יותר לאורך חיי המשכנתא

התמהיל שהלקוח בנה

40% קל״צ, 27% מ״צ (צמוד למדד)

התמהיל שהמערכת בנתה

17% קל״צ, 7% מל״צ (לא צמוד למדד)

ההבדלים העיקריים
הצמדה למדד
17% → 27%
מ״צ (המסוכנת ביותר)
0% → 27%
עלות כוללת
זול יותר

סיכום

תמהיל משכנתא יציב אינו נמדד באחוז הקל"צ שבו. הוא נמדד בחשיפה הכוללת לתנודתיות - באורך ההלוואות המסוכנות, בהיקף הצמדה למדד, ובמבנה שאינו מכיל הפתעות עתידיות. לפעמים, דווקא תמהיל עם פחות קל"צ יהיה התמהיל הבטוח יותר - אם הוא בנוי נכון.

בהצלחה!

רוצים להביא את ההייטק גם למשכנתא שלכם?