לא כדאי להקריב את קרן ההשתלמות בשביל משכנתא זולה יותר
יש משהו מפחיד בחוב משכנתא. אף פעם לא היינו במינוס, שמענו על אוברדראפט רק בסיפורים והמחשבה להיות בחוב של סכום כסף ענק לבנק קצת מפחידה אותנו. הלוואת משכנתא מזמנת לנו התמודדות עם חוסר ודאות ועם חששות רבים. קצת מלחיץ להתחייב להחזר גדול לתקופה כל כך ארוכה. מי מבטיח שתמיד תיהיה לנו עבודה ונקבל משכורת?
למזלנו, הדוד שלנו בדיוק חתם על מסמכי המשכנתא לפני חודש, הוא למד כל מה שצריך לדעת ויש לו הפתרון המושלם עבורנו. יש לנו קרן השתלמות, נכון? עוד ארבע שנים היא תיהפך לנזילה, נכון? אז יש לו פתרון פנטסטי עבורנו. כשהקרן תהיה נזילה (כלומר אפשר יהיה למשוך ממנה כספים) נמשוך את כל הכסף מהקרן ואיתו נבצע פירעון מוקדם לאחת מההלוואות הכי יקרות.
לכאורה זו פעולה הגיונית ונכונה לעשות, הרי זו דרך בטוחה להקטין את החוב. אבל, המהלך הזה, יכול להיות, פוטנציאלית, אחד המשגים הכי גדולים שנעשה בחיינו הפיננסיים.
📚פסקת העשרה: רקע קצר על היתרונות הגלומים בקרנות השתלמות
קרן השתלמות (קה"ל) היא בין המוצרים הפיננסיים הכי טובים שקיימים עבורנו המשקיעים. היתרון שלה נובע בגלל שהרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון.
מס רווחי הון הוא מס המוטל על הרווח שנוצר ממכירת נכס במחיר גבוה מהמחיר שבו נרכש, כמו מכירת מניות, נדל"ן או קרנות השקעה. (בניכוי אינפלציה)
כל הרווחים שהקרן שלנו תניב יהיו פטור ממיסים. התנאי לכך הוא שנמשוך כספים רק לאחר שש שנים מההפקדה הראשונה, או שלוש שנים מההפקדה הראשונה - אם כבר הגענו לגיל פרישה. (לפי סעיף 16 לפקודת מס הכנסה)
נתמקד רגע בפטור הזה. נניח שיש לנו תיק השקעות בבורסה (כלומר לא בקה"ש) שבתחילת השנה היו בו מאה אלף שקלים. נניח שהשקענו את כספנו בתבונה, כך שסיימנו את השנה ברווח של 4% כך שכעת השווי של התיק עומד על 104 אלף שקל. הרווח הזה הוא לפני מס, ולכן בשפה עממית, נכנה אותו רווח "ברוטו".
כעת, הרצון שלנו הוא למכור את התיק. בעת המכירה נוצר "אירוע מס", כלומר עלינו לשלם כסף בגין הרווחים שהשגנו. נזכיר שהרווח הוא 4000 שקל שהינם 4%. מס רווחי הון עומד כיום על 25% מהרווחים שנוצרו, (במקרה הכללי) על סמך סעיף 91 לפקודת מס הכנסה. כלומר, נאלץ לשלם למדינה 1000 שקלים, שהם 25% מהרווח שלנו.
זאת אומרת, שהרווח שלנו הוא 3,000 שקל, שהם תשואה נטו של 3% על ההון הראשוני שלנו, שהיה 100 אש"ח. אמנם התשואה ברוטו היא 4%, אך בניכוי מיסים, התשואה נטו שלנו היא 3%.
למה לקרן השתלמות יש יתרון בתשואה על פני השקעה ישירה בשוק ההון?
כעת נעשה את אותו התהליך- עם קרן השתלמות:
בתחילת השנה היו בקרן 100 אש"ח, והיא סיימה את השנה בתשואה של 4% שהם 4000 שקל. נניח שהקרן נזילה, כלומר אפשר למשוך הכספים. זאת אומרת שאפשר למשוך 104 אש"ח מבלי לשלם כל מס רווח הון על הכספים בקרן!. כלומר בקרן השתלמות, מה שיש זה מה שנקבל. 4% תשואה הם 4% תשואה! התשואה הנטו שווה לתשואה הברוטו.
וכאן מגיע הדבר החשוב. אם הרצון שלנו היה להשיג את אותם 4% תשואה נטו, של קרן ההשתלמות, בשוק ההון, היינו צריכים להשקיע בתיק שיניב לנו 4%*1.33 = 5.33%. כי תיק כזה יניב לנו את תשואה של 4% נטו, אחרי מס רווחי הון.
זה היתרון הגדול של הקרן - התשואה שלה "מוכפלת" ב1.33!
אם אנחנו נבחן (באמצעות שימוש באתר Gemelnet) את הביצועים של קרנות ההשתלמות המובילות עם התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר בחמש השנים לדוגמה נראה שהתשואה השנתית הממוצעת נעה בין 5 ל8% (תלוי בתקופה) בכוונה החישוב הוא על ממוצע של שלושים הקרנות הכי טובות (שהם בקירוב 20% מסך קרנות ההשתלמות הפעילות), כדי להראות לנו שבממוצע, אפשר להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.
סתם לסבר את האוזן, כדי להשיג תשואה "נטו" של 6% בשוק ההון, נזדקק לתשואה ברוטו 7.98% זו תשואה שלא קל להשיג באופן עקבי.
למה זו שגיאה כלכלית לפרוע את קרן ההשתלמות כדי לקבל משכנתא זולה יותר:
עכשיו הגיע העת לבחון את ההצעה של הדוד שלנו. אנחנו נעזר בדוגמה של הצעת משכנתא אמיתית.
נבחן את הצעת המשכנתא הדימיונית שקיבלנו מיוני ומיכל (הבדויים). נניח ששווי הנכס הוא 1.43 מש"ח וגובה המשכנתא הנדרשת היא 1.072 מש"ח - כלומר אחוז המימון עומד על 75%.
| מסלול | ריבית | משך | סכום ההלוואה | החזר חודשי | סך תשלומי ריבית |
|---|---|---|---|---|---|
| משתנה לא צמודה | 4.40% | 30 שנים | ₪ 353,000 | ₪ 1,767.69 | ₪ 283,366.96 |
| קבועה לא צמודה | 4.20% | 20 שנים | ₪ 366,000 | ₪ 2,256.65 | ₪ 175,595.73 |
| פריים | 5% | 30 שנים | ₪ 353,000 | ₪ 1,894.98 | ₪ 329,192.92 |
| סה"כ | 4.52% | 26 שנים ושבעה חודשים | ₪ 1,072,000 | ₪ 5,919.32 | ₪ 788,155.62 |
ראשית, נחשב את הריבית הכוללת של תיק המשכנתא הזה. הריבית הכוללת היא 4.52% (ניתן לראות כיצד לחשב אותה למטה). כלומר תשלומי הריבית שלנו על ההלוואה הזו יעמדו על 4.52% מתוך 1.072 מש"ח שהם 48,454 בשנה הראשונה. באופן תאורטי, תשלומי הריבית יפחתו משנה לשנה, כי יתרת הקרן (חוב הבנק שלנו) קטנה.
📊לחצו כאן כדי ללמוד איך לחשב את הריבית המשוקללת ואת משך ההלוואה הממוצע המשוקלל
חישוב הריבית המשוקללת
כדי לחשב את הריבית המשוקללת של תיק המשכנתא, אנחנו מכפילים את הריבית של כל מסלול במשקלו (החלק היחסי שלו מהמשכנתא הכוללת) ומסכמים את התוצאות.
משתנה לא צמודה:
קבועה לא צמודה:
פריים:
סה"כ:
חישוב משך ההלוואה הממוצע המשוקלל
כדי לחשב את משך ההלוואה הממוצע המשוקלל, אנחנו מכפילים את משך כל מסלול במשקלו ומסכמים את התוצאות.
משתנה לא צמודה:
קבועה לא צמודה:
פריים:
סה"כ:
נניח שליוני ומיכל יש קה"ש שמשיגה בחמש שנים את התשואה הממוצעת של שלושים קרנות ההשתלמות הטובות ביותר. בנוסף, נניח שקרן ההשתלמות היא נזילה, ויש בה 100 אש"ח. כמו כן, נניח שמקומות העבודה של יוני ומיכל מפקידים להם 2000 שקל בחודש, על בסיס חודשי, לקרנות ההשתלמות שלהן.
אנחנו ננתח כל אחת מהאפשרויות המרכזיות העומדות בפני יוני ומיכל ונראה מה מהן יותר נכונה להם מבחינה כלכלית:
האפשרות הראשונה: פריעת קרן ההשתלמות, ולקיחת משכנתא קטנה יותר בשווי של 972 אש"ח.
במצב הזה, קרן ההשתלמות נפרעת במלואה. מקומות העבודה מקימים עבור יוני ומיכל קרנות השתלמות חדשות שמופקדות אליהן 2000 שקלים חדשים כל חודש. סכום הכסף שידרש ללוות מהבנק נמוך במאה אלף ₪ ועומד על 972 אש"ח.
אנו נציג את הנתונים בשתי דרכים.
הדרך הראשונה, והלא נכונה, מוצגת כעת. בגישה הזו, אנחנו "נצבע" את הכסף. כלומר נחזיק בראש שני חשבונות. יש לנו חשבון ההשקעות וחשבון חובות. הדבר הזה נקרא חשבונאות מנטלית.
חשבונאות מנטלית היא הטיה התנהגותית שבה אנשים מקצים כסף לקטגוריות נפרדות בתודעתם ומקבלים החלטות שונות לגבי כל קטגוריה, בניגוד לעיקרון הקובע שלכל שקל יש ערך זהה. תופעה זו מובילה להחלטות פיננסיות לא רציונליות, כמו נכונות לבזבז "רווחים בלתי צפויים" תוך שמירה קפדנית על כספי חיסכון באותו סכום בדיוק.
ריצ'רד תאלר, כלכלן אמריקאי מאוניברסיטת שיקגו, טבע את המונח ופיתח את התיאוריה כחלק מעבודתו על כלכלה התנהגותית. על מחקריו בתחום, כולל חשבונאות מנטלית ו"דחיפות" (Nudges), זכה בפרס נובל לכלכלה ב-2017.
בצד ההתחייבויות, חוב המשכנתא (הגרף הכחול) יורד עם השנים. לעומת זאת, הכסף הצבור בקרן ההשתלמות עולה עם השנים. בשנה השלושים, אם יוני ומיכל לא יגעו עוד בקרן ההשתלמות שלהם, סך הכספים בקרן יעמוד על 1.726 מש"ח.
הצגת הרווחים הנצברים בקרן השתלמות וחוב המשכנתא כפונקציה של הזמן
עכשיו נבקש להסתכל על המידע בצורה הוליסטית. כלומר נבחן את מצבנו הכלכלי המאוחד - נסתכל על שווי הנכסים שלנו (הכסף הצבור בקרן) בניכוי התחייבויות (יתרת הקרן במשכנתא). זה הגיוני לבחון את זה ככה, כי ההפרדה הזו לנכסים והתחייבויות קיימת רק בראש שלנו.
הצגת סך השווי הכלכלי שלנו. סך הנכסים בניכוי סך ההתחייבויות - כפונקציה של הזמן
בתחילה, אנחנו נמצאים עמוק בחוב של כמעט מיליון שקלים, שמקוזז בהדרגה ככל שהשנים חולפות. במקביל, יש לנו נכס שצובר כספים - קרן ההשתלמות
כעת נעבור לראות מה קרה באפשרות השניה.
אפשרות שניה: לא נפרע את קרן ההשתלמות, ונקח משכנתא בגובה של 1.07 מש"ח.
במצב זה, יוני ומיכל לא נוגעים בקרן ההשתלמות. הם בעלי חוב גדול יותר אבל עם קרן בגובה מאה אלף ₪.
הצגת הרווחים הנצברים בקרן השתלמות וחוב המשכנתא כפונקציה של הזמן
נסתכל על הניתוח המאוחד. ההתחלה של יוני ומיכל היא בחוב גבוה יותר, אבל בתום המשכנתא, יתרת הנכסים שלהם עומדת על 2.188 מש"ח!
הצגת סך השווי הכלכלי שלנו. סך הנכסים בניכוי סך ההתחייבויות - כפונקציה של הזמן
בואו נסכם את הנתונים בטבלה:
| אפשרות א' - פורעים את קרן ההשתלמות | אפשרות ב' - לא פורעים את קרן ההשתלמות | |
|---|---|---|
| גובה המשכנתא ההתחלתי | 972,000 ₪ | 1,072,000 ₪ |
| גודל קרן ההשתלמות בהתחלה | 0 ₪ | 100,000 ₪ |
| סך הנכסים בתום המשכנתא | 1,726,165 ₪ | 2,188,403 ₪ |
| הפרש | 462,238 ₪ יותר באפשרות ב'! | |
מה קורה פה?! האם זה הגיוני שאם נפרע את קרן ההשתלמות ניוותר עם פחות כסף בסוף התהליך?
אי פירעון הקרן היא פעולה נכונה יותר כלכלית. זאת מהסיבות הבאות:
- התשואה על קרן ההשתלמות גבוהה מהריבית על תיק המשכנתא.
- הכוח החזק ביקום (על פי אלברט איינשטיין)- עיקרון "ריבית דריבית" פועל על יותר כסף. אם תשואת הקרן הייתה 5%, אז כשלא נפרע אותה, היא תהפוך 100 אש"ח ל5000 שקלים רווח, שיעבדו למעננו גם בשנה הבאה. כשכן נפרע את הכסף, לא ייווצרו רווחים שיעבדו למעננו בשנים הבאות.
למה אנחנו בוחרים לפרוע את קרן ההשתלמות שלנו?
לדעתנו, לא חידשנו כאן דבר. אנחנו יודעים שאם ההשקעות שלנו נושאות תשואה גדולה מעלות ההתחייבויות שלנו - אז אם נמשיך להחזיק בהשקעות - נצבור בסוף יותר כסף.
יחד עם זאת, עבור הרבה אנשים, זה לא טריוואלי, להיות עם משכנתא גדולה יותר, כשקיים מקור זמין כדי לסלק אותה. אז איך אפשר להסביר את המשיכה שלנו לבצע מהלך כל כך לא הגיוני ורציונאלי?
אפשר לנסות ולהעזר בתורת הערך כדי לענות על השאלות לעיל.
תורת הציפיות (Prospect Theory) היא תיאוריה בכלכלה התנהגותית הקובעת שאנשים מעריכים רווחים והפסדים באופן אסימטרי - הכאב מהפסד מורגש בעוצמה כפולה מההנאה מרווח באותו גודל. התיאוריה מסבירה התנהגויות כמו הנטייה להחזיק במניות מפסידות זמן רב מדי או למכור מניות מרוויחות מוקדם מדי.
דניאל כהנמן ועמוס טברסקי פיתחו את התיאוריה במאמרם פורץ הדרך משנת 1979, שהפך לאחד המאמרים המצוטטים ביותר בכלכלה והניח את היסודות לתחום הכלכלה ההתנהגותית.
בעזרת תורת הערך, הצלחנו להבין מדוע אנשים נוהגים בחוסר הגיון כלכלי ופורעים את קרן ההשתלמות. תורת הערך מראה שאנחנו נעדיף תוצאה ודאית (הפחתת חוב המשכנתא) על פני תוצאה שאינה ודאית, גם אם בתוחלת, היא טובה יותר (המשך צבירה וחיסכון בקרן השתלמות).
תורת הערך (Prospect Theory)
עוצמת הכאב הנגרמת מאובדן של 100 ש"ח חזקה מעוצמת ההנאה המתקבלת מרווח של 100 ש"ח.
מבוסס על מחקר של כהנמן וטברסקי (1979)
איך לקבל החלטה כלכלית נכונה? האם לקרן ההשתלמות יש תפקיד במשכנתא שלנו?
לעניות דעתנו, ישנן שלושת מטרות בלבד שמצדיקות להשתמש בקרן ההשתלמות:
א. קטסטרופה כלכלית - פוטרתם, אתם במחלה, יש לכם הוצאה ענקית, אתם בגירעון תזרימי כרוני.
ב. עזרה עתידית לילדים - זה נחמד לדעת שכבר עכשיו אנו חוסכים לדירה שהם ירצו לרכוש בעוד עשרים שנים.
ג. שיפור/העלאת רמת החיים בגיל השלישי
שימו לב שהגדרנו מטרות או מאורעות שאמורים להתקיים רק עוד עשרות שנים. זה נעשה בכוונה. אנחנו רוצים לתת להטבת המס לעבוד ככל הניתן. רווח שהרווחתם השנה- ושלא שילמתם עליו מס, הוא רווח שיגדל בריבית דריבית בשנים הבאות.
חוב המשכנתא שלנו הוא חוב לטווח ארוך. לטווח של שלושים שנה שנה. ניתן לחשוב על קרן ההשתלמות במונחים של חיסכון לטווח ארוך. אימוץ הגישה הזו, תבטיח שהסיכוי שלנו להפסיד יהיה נמוך מאוד.
בהצלחה!